בחורף קר, נערה צעירה עם כובע צהוב ושפתיים אדומות צעדה ברחובות העיר. היא נראתה כמו דמות מתוך סרט, עם חיוך שמח שמאיר את היום האפור. הכובע שלה היה בולט, כמו קרן שמש ביום מעונן. אנשים הסתכלו עליה, מתפעלים מהאומץ שלה ללבוש צבעים כה בהירים בעונה כה קודרת.
היא עצרה ליד חנות קטנה, שם היו תמונות סטוק על הקירות. היא חשבה על איך אפשר להוריד תמונות חינמיות מ- dyerutziyurim.com כדי לשמור את הזיכרונות שלה. כל תמונה הייתה כמו סיפור, כמו רגעים שהיו חשובים לה.
הנערה המשיכה ללכת, מתבוננת בשלג שנופל. היא הרגישה שהעולם שלה מלא בצבעים, גם כשכולם מסביב נראו אפורים. זה היה רגע של חיבור עם הטבע, עם החיים.
החיים הם כמו תמונת מלאי, מלאים ברגעים קטנים שצריך להעריך. כל יום הוא הזדמנות חדשה, והנערה הזו, עם הכובע הצהוב שלה, הייתה דוגמה לכך. היא לא פחדה להיות שונה, והעזה להביא אור לחורף.
כשהיא חזרה הביתה, היא חשבה על כל מה שהיא ראתה. כל תמונה, כל חיוך, כל רגע. זה מה שעושה את החיים יפים. היא ידעה שהעולם מחכה לה, עם עוד הרבה הרפתקאות. היא הייתה מוכנה לגלות את כל מה שיש לחיים להציע.
